top of page

ליקטתי מאמרים אימוניים עם כלים פרקטיים לשימוש אישי ואימוני.

המאמרים נכתבו ע"י מאמנים אדלריאנים ומטפלים בגישות של פסיכולוגיה חיובית וגישות חדשניות אחרות,
להנאתכם והעשרתכם.

ליקטתי מאמרים אימוניים עם כלים פרקטיים

לשימושכם  האישי והאימוני.

 

המאמרים נכתבו על-ידי מאמנים אדלריאנים ואנשי טיפול בגישות של פסיכולוגיה חיובית

וגישות טיפול חדשות אחרות, להעשרתכם והנאתכם.

 

 

"להחזיר את האומץ"- ההבדל בין שבח ועידוד

כל הזכויות שמורות לאנאבלה שקד

 

המשימה: התמודדות עם משימות החיים

המכשול המרכזי: הפחד מאובדן ערך, המוביל לאובדן אומץ discouragement

 

על פי אדלר, הטבע האנושי מאופיין בשאיפה להתפתחות, להתגברות ולהגשמה. האדם מסוגל להתגבר כמעט על כל מכשול, ולהמשיך לחתור בתנועה מתמדת ממצב של מינוס למצב של פלוס.

יש מכשול אחד עיקרי אשר חוסם את המאמץ, ואת הכמיהה להגשמה. מכשול אשר מצמצם את התנועה, גורם לנסיגה ולזהירות יתר והוא –  הפחד מפני אובדן תחושת הערך שלנו, או, בשמו הנפוץ יותר, הפחד מכישלון.

אם נצפה בתינוקות נראה, שהם מלאים אנרגיה להתנסות, לחוות ולגלות. הם מממשים כל יכולת חדשה עד תום. כשתינוק יכול לעמוד לא יושב, כשהוא יכול ללכת – הולך, כשיכול לרוץ –  רץ,כשיכול לטפס –  מטפס. "אני" "לבד" כל דבר נראה לו מרתק: מושא לפליאה וחקירה. לניסיונות ראשונים אלה מגיבה החברה בהתפעלות, ובמקרה של נפילה – בעידוד ובנחמה.

אך לאחר שנה נוספת, עדין בגיל צעיר מאוד, התגובה של החברה לטעות, לנפילה או לכישלון משתנה. כועסים על ילד ששבר או לכלך, אומרים לילד  שנפל "אמרתי לך לא לרוץ". בפעמים הראשונות שצועקים על ילד, אנו רואים איך הוא ממש קופא במקום, מופתע, מבוהל, ואחר כך מבויש או נעלב. לפעמים ניסיונות ההתנצלות (אחרי שהתעשתנו והבנו שהצלחת שנשברה פחות חשובה מההערכה העצמית של הילד שלנו, מבלבלים את הילד עוד יותר).

התוצאה של תגובת של המבוגרים כלפי הניסיונות הכושלים שלנו היא, שאנו מתחילים כבר בילדות המוקדמת, להגביל את שדה הפעולה שלנו לאזורים בהם נהיה מוגנים מפני ביקורת, כעס, זלזול. התגובה של החברה לכישלון מביאה לאובדן אומץ, לאובדן אמונה בעצמנו, ולויתור על ניסיונות נוספים.

discouragement

צ'רצ'יל אומר: "הצלחה זה לנוע מכישלון לכישלון- בהתלהבות!"

 

אך כיצד נשמור על התלהבות כשאנו פצועים ומסתגרים לאסוף את החתיכות של הערך שנשבר?

אחי יותם ועופרה בורלא אדר, הציגו מודל המראה כיצד נוצר רצף חוויות מייאשות:

זה מתחיל בתחושה ש"אני לא די טוב". לעתים אנו מרגישים כך באופן כללי, לגבי הכל, ועתים לגבי תחום מסוים.

כשאדם מרגיש שהוא אינו מספיק טוב, הוא מצפה לכישלון. בחיים לפעמים מצליחים ולפעמים נכשלים. אך כשאדם מרגיש שהוא לא טוב מספיק, כל כישלון מאשר זאת, וכל הצלחה – לא מצליחה לשנות את התחושה בסיסית: ההצלחה נתפסת כ"מקרה" או "מזל".

כשאדם נכשל, הוא חווה כאב, כי הוא מפרש את הכישלון כאובדן ערך: אני לא שווה, אני כישלון. זאת, מפני שהתגובה בחברה שלנו לכישלון היא השפלה וזלזול: "הוא לוזר". גם אם אף אחד לא אומר משהו (למשל ביקורת קטלנית בעיתון) אנו כבר הפנמנו את השפלה ומרגישים בושה.

במצב של כאב אדם מסתגר-  לא פתוח למשימות החיים: ללמוד, להשתפר, לראות מה נדרש להיעשות עכשיו. לכן, היות והעשייה והתרומה נחסמות, יש פגיעה מתמשכת בתחושת הערך – הגברת הפחד התנהגות יותר זהירה- לא  לקוחים סיכון.

מה עושים? מחזירים את האומץ. איך? על ידי עידוד

Encouragement

קודם כל, עלינו להתחיל להתייחס אחרת לכישלון, טעות ונפילה.

הרי כולנו יודעים שאי אפשר לחיות, לעבוד, ללמוד ולהתפתח מבלי לעשות טעויות. עלינו לאמץ מנהג מהסוג של אמירת "מזל טוב" כשנשברת כוס (בלי ציניות). באמת מזל טוב- למדנו משהו חדש.

פעם שמעה חברה שלי ילדים משחקים במגרש כדורסל, וילדה אומרת לחבר שפספס: הואוו!!! איזו החמצה נועזת!!!!.

תארו לעצמכם תגובה כזאת לטעויות/ניסיונות שלא עלו יפה . כמה אנרגיה שמושקעת השיקום הערך העצמי והימנעות מלהיות מגוחכים הייתה יכולה להיות מופנית ועשייה, לתרומה, לצמיחה.

חוסר הצלחה מעידה על כך שאנו לא מיומנים מספיק במשהו, או אפילו לא מתאימים למשהו. ולא שאנו חסרי ערך. לא הצלחנו? ננסה שוב, או ננסה משהו חדש.

מהו עידוד? כל דבר המעלה את הערכה העצמית של אדם בעיניי עצמו. כשאנו מצליחים לעודד מישהו, אנו רואים כיצד קומתו מזדקפת וחיוך עולה על פניו.

אחי יותם ועופרה בורלא אדר כותבים*: "מטרת העידוד היא להביא לחיזוק והאמונה ביכולותינו ובכוחנו, ולנטוע בנו את אומץ הלב להיות בלתי מושלמים. אומץ הלב להיות בלתי מושלים הוא- האומץ להיות אדם, לקבל את עצמנו כפי שאנו, לחיות את חיינו בלי פחד של השפלה או זלזול של "איך נראה, מה יגידו השכנים, מה יחשב עלינו, מה אם יגלו את חולשותינו". אומץ הלב להאמין בעצמנו ולתת אמון בזולת".

 

אם נשווה עידוד למזון אז:

להאכיל = לעודד

להרעיב =  לא לעודד

להרעיל = לבקר, להשפיל ולייאש

 

מתוך החוברת הורודה –* "הורים- לילדים ומה שביניהם" 1993, בהוצאת מכון אדלר.

אדם מעודד יכול לחוות רצף חוויות מעודדות: להרגיש "אני בסדר" , "יש לי מקום וערך". עם הרגשה כזו הוא מוכן להתמודד עם מה שחיים מציבים בפניו עם יותר חופש פנימי, יותר אומץ. לעתים הוא יצליח ולעתים ייכשל. אך הכישלון לא יפיל את רוחו. הצלחה תיצור הנאה ופתיחות להמשיך ולהעיז לקראת התמודדות אמיצה יותר עם משימות החיים.

כיצד מעודדים?

עקרונות העידוד

קודם כל קבלה. של עצמנו ושל אחרים. אנחנו כפי שהיננו. לא נהיה מושלמים. אף פעם..

דבר שני, נשמע מובן מאליו, לכבד. להימנע השפלה וזלזול. לכבד שאנשים שונים וחושבים אחרת. להעריך את תרומתם של אחרים גם אם זה לא בדיוק כפי שהיינו רוצים שיהיה.

להתמקד בחיובי: מה כן עובד, מה כן עשינו.  מה יש ולא מה אין. התקדמות חלקית זו התקדמות משמעותית!

הערכת המאמץ בלי קשר לתוצאה

הפרדת המעשה מהעושה לא "אתה לא בסדר" אלא "מעשיך פגע בי" או " מה שעשית לא מתאים".

הכרה שמתוך אימון צומחת היכולת ואימון כולל טעויות רבות. להמשיך הלאה, להסתכל קדימה.

לסלוח לעצמנו ולא להעמיס רגשות אשם. מה שהיה היה. מסתכלים קדימה

להיות ליד אנשים שמעודדים אותנו ולא מקטינים אותנו

להימנע מהכללות: אתה תמיד.. את אף פעם

שיתוף כולנו באותה סירה. לכולם יש בעיות, מכשולים וכד

פרספקטיבה להראות תמונה מלאה, כישלון בתחום אחד לא הופך אותך ללא ראוי באופן כללי וגורף.

 

ההבדל שבין עידוד לשבח

הרבה פעמים אנשים נותנים שבחים וחושבים שהם מעודדים. שבח יכול להיות דבר נעים, אבל… זה כולל כמה בעיות רציניות. קודם כל שבח ניתן על הצלחה. זאת אומרת, שהוא מותנה בהצלחה. אם לא אצליח, השבח ייעלם (ואיתו תושת הערך שלי). עידוד ניתן לכולם, בכל זמן, אינו תלוי בהצלחה. הוא מחזק את הערך הסגולי של האדם. אתה לא פחות שווה כשאתה נכשל.

שבח ניתן מ"למעלה", מהסמכות. עידוד ניתן בגובה העיניים

שבח מתייחס לעבר,  עידוד להווה ולעתיד

שבח מעורר חרדה: ואם לא אצליח שוב?, עידוד מעורר אמון: אני שווה בכל מצב, ואופטימיות: שווה לנסות!

שבח מפתח תלות בתמריצים מבחוץ. אחרים קובעים מה אני שווה. עידוד מפתח אמון בעצמי, יוצר סטנדרטים פנימיים להערכה.

שבח מתייחס לתוצאה, עידוד למאמץ, להשקעה, להנאה. שבח מתייחס לעושה "אתה מדהים", עידוד למעשה:     "זה עזר לי". לעתים ההגזמות שבשבח מעוררות אי אמון וחשד לצביעות.

ואחרון, שבח מעודד תחרותיות, ועידוד שוויון ושיתוף פעולה.

כיצד ניתן להפוך שבח לעידוד?

 

כיצד מעודדים?

עלינו לתרגם את עקרונות העידוד למעשים מעודדים.

בסדנאות והרצאות שלי שואלים אותי שוב ושוב: מה עושים? איך מעודדים?

מצאתי בתיקיות ישנות שלי אוסף של מילים/ביטויים/מעשיים חיוביים והתאמתי אותה לביטויים מעודדים. לצערי לא היה כל אזכור למי שאסף אותם. (אם ידוע לכם, אנא תיצרו קשר וניתן את העידוד המגיע, שכן זהו אוסף מועיל מאוד!!!)

ארגז כלים לעידוד

מה כן?

מילים ומשפטים:

כן, טוב, נאה,יפה,או.קיי, מרתק, מקסים,תשובות טובות, עבודה יפה, עבודה מושקעת, נכון, זה זה, משביע רצון, כמה נכון, בדיוק כך, המשך כך, מענג, תשובה נאה, חיובי, אהה. קולע, כמובן, רגוע, חביב, נפלא, עבודה יצירתית, כמובן, איזה יופי, טעים, מרגש, נעים, משובב נפש, מנומס, במחשבה, אוה-אה, קדימה, בסדר גמור, צבעוני מאוד

זה מעשה נבון, תודה לך, זו עבודה ראויה, זה מראה מחשבה, זו עבודה טובה, אתה נעים מאוד, כן, אני סבור שעליך להמשיך, מוצאת חן בעיני הדרך בה (שם) הסביר זאת, אתה ידידותי מאוד, היותך תלמידי/בני/בן זוגי הוא לעונג לי, אתה מביא לכך שלהיות מורה זה משתלם מאוד, אתה מתקדם יפה, זה טוב מאוד (שם), זה מוצא חן בעיני, זו הדרך הנכונה, אתה מצליח כה יפה, אני מרוצה, אני שמח שאתה כאן, אתה מביא לנו שמחה, זה מראה על עבודה רבה מאוד, דרך נאה להציג זאת, זהו הישג מרשים, זוהי התבטאות נאה, זה מעניין, נחמד מצידך, מחוכם, אתה משתפר, אתה מבצע היטב (שם), זה הטוב ביותר עד כה, זו נקודה שחשוב לעלות אותה, הבא נשים זאת במקום מיוחד, יש לך גישה נאה. עבודתך נראית כה נקייה, זו הייתה בחירה מוצלחת, אני יודע שזה קשה- האם נמשיך?, אני מסכים, השתפרת, זה מלא דמיון, אני מעריך מאוד שאתה עובד כך, ייצגת בכבוד את כיתתך, אנו גאים לכבד את הישגך, זו מחשבה בהירה, היה נחמד מצידך…. זה מוצא חן בעיניי-לא ידעתי שניתן לעשות זאת כך. הכיתה תצא נשכרת מכך, אני מעריך את תשומת לבך, זה נדיב מאוד מצידך, יש לך תפישה מהירה, אתה מפגין יכולת נאה, עליך להיות גאה בכך, הייתי רוצה שתראה לי ולכיתה כיצד השגת אפקט כה מעניין, הבא נראה כיצד הוא עושה זאת, אתה יכול לעזור לי ב…, אני סומכת עליכם, כמה יפה, אתה יודעים להסתדר בעצמכם, אני שמחה שהצלחת להסתדר, אני מעריכה מאוד את מאמציך, נראה שבאת והשקע והתאמצת ב…, המעשה שעשית היה באמת חשוב, הרעיון שלך פתח לי פתח למחשבה, מה שאמרת עזר לי מאוד, מה אתה מציע לעשות?, העצה שלך חשובה לי, זה מאד עוזר לי שאני יכולה לסמוך עליך, בלי עזרתכם לא הייתי מצליחה להסתדר, נסה שוב לאט לאט.. זה יכול ללכת, היה לי מאוד נעים.

הבעות פנים:

הסתכלות, קריצה, חיוך, עיצוב נשיקה, עצימת איטית של העיניים, הרחבת העיניים, מצמוץ מהיר, שריקה, הידוק שפתיים באישור, פלבול עיניים מתלהבות, נענוע ראש, הרמת גבות, פקיחת עיניים, צחוק (מאושר).

 

מה לא? 

תגובות בלתי מאפשרות:

 

מילים ומשפטים: 

בלתי מעשי, הייה דייקן, עבוד מהר יותר, נסה להבין, הכן את שיעורך, עשה כמיטב יכולתך, הסבר לא ברור, אינך רוצה לעשות דברים בצורה נכונה? זה לא יכול להיות קשה כ"כ. אתה איטי מדי, הפסק לדבר, התנהג יפה, שים לב, אל, טעות, טיפש, היה שקט, הקפד על ההוראות, חשוב (לשם שינוי) תשתמש במעט מחשבה, לא זה לא מה שאמרתי, אתה רוצה לחטוף מכות? אינך מבין משום שאינך מקשיב!, שב ושתוק, אין לך אומץ, זה מגוחך, חסר משמעות, אבסורדי, רע, שטויות, מעורפל מדי, התאמץ יותר, טעות, זה לא בסדר, לא נכון, טעון שיפור, לא משביע רצון, דל, לא רצוי, עליך להתבייש, חסר תועלת, זה לא ברור, אינני אוהב זאת, אל תהיה טיפש, זה נורא, מה זה, האם זה צריך להיות משהו? הפסק לעשות מהומות, הבא נזרוק זאת. זה לא בוגר, אינני יכול לקרוא את מה שאתה כותב, האם לא למדת לאיית?, תבגר, אינך מצליח כמו בעבר, מזעזע! בהחלט לא! ש…, חדל! משוגע, שתוק , חדל לצחוק, לא אסבול עוד דיבורים, התנצל עתה, מרושל, בלום פיך, אראה לך מי הבוס, עוד פעם אחת ותחטוף ממני, סיים זאת עתה, בלי דיבורים, אסטור לך, חפש את התשובה, צעד ישר למשרד! הבט בעבודתך, חסר לך עניין, אתן לך משהו לבכות עליו, לא יכול להיות יותר גרוע, איני אוהב זאת, זה לא בהתאם לדרישות, חשוב על כך, לא אומר לך שוב, אתה משעמם, אתה מכוער, אידיוט שכמותך, זה חסר תקווה לגביך..

הבעות של אי אישור:

קימוט המצח בזעם, הפשלת השפה, הרמת הגבות, הסתכלות אל התקרה, תלמים במצל חיוך מעושה, השפלת גבות, נענוע אצבע או אגרוף, כיווץ הפה, מצמוץ עיניים, נשיכת שפתיים, הבטה לצדדים, עצימת עיניים, צקצוק לשון, כווץ הפה לצד אחד, בהצבעה באצבע, הנח היד מאחורי האוזן, עיוות הפנים, רחרוח, הידוק הלסת, הושטת לשון, בהייה, קימוט מצל, אף באוויר, כיווץ השפתיים, קימוט האף, רקיעה באגרוף על השולחן, צחוק, נענוע ראש, תזוזה הצידה, חירוק שיניים, עיקול זווית הפה, קרקור, צחוק עצור, הסטת הראש הצידה, הוצאת אוויר, הרמת שפתיים, נענוע ראש (לשלילה) חשיפת שיניים, משיכה פנימה של השפה התחתונה.

 

By anabella on ינואר 27, 2013

 

 

כל הזכויות שמורות © הרשות נתונה בזאת להעתיק, להפיץ ולהעביר את התכנים תחת התנאים הבאים:

• יש לתת קרדיט ולייחס את הכתוב באופן שצוין על ידי היוצרת.

• אין להשתמש ביצירה זו לצרכים מסחריים.

• חל איסור מוחלט לשנות, לעבד או להוסיף על יצירה זאת.

• שים לב – בכל שימוש חוזר או הפצה, עליך להבהיר לאחרים את תנאי הרישיון של יצירה זו. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא על ידי הוספת קישור לעמוד אינטרנטי זה.

 

bottom of page